מהי חרדה וכיצד לטפל בה?

היום חשוב לי לכתוב על חרדה והסיבה לכך היא שאנשים רבים חווים אותה ואינם מודעים לכך.
משרד הבריאות חושף שאחד מכל 6 בוגרים בישראל סבל ממנה במהלך חייו (קישור לסקר של משרד הבריאות).
אנשים אשר לא מבינים כי מדובר בהפרעה של ממש עלולים להיות מפוחדים, חסרי שליטה ואפילו מבוכה.

הנתונים של משרד הבריאות אומרים מספר דברים:

1. מי שחווה חרדה אינו לבד במצב זה – רוב האנשים יכירו או מכירים לפחות 6 אנשים שחווים אותה. ככל הנראה לכולנו יש היכרות עם לפחות אדם אחד אשר עבר לפחות אפיזודה אחת של חרדה.
2. ישנו מידע רב על הנושא – הנושא נחקר על ידי מדענים לאורך שנים רבות. ניתן למצוא את המחקרים בקישור כאן: https://scholar.google.co.il
3. ישנם פתרונות – ישנן דרכים יעילות לטיפול ולהקלה עבור אנשים שסובלים מחרדה והן לאו דווקא תרופתיות (אם כי במצבים מסוימים ולזמן מסוים כדאי לשקול טיפול תרופתי). ישנו טיפול טבעי, קצר טווח ושנחקר מדעית. טיפול זה מחזיר את השליטה והכוח אלייך.

מהי חרדה?

חרדה היא תגובה טבעית ונורמלית של המערכת פסיכוסומטית (השפעה פיזיולוגית גופנית הנובעת מהשפעה פסיכולוגית) שלנו לתחושת סכנה כלשהי.
שלא כמו פחד, שבא לידי ביטוי מול סכנת חיים אמיתית, במקרה של הפרעת חרדה אין באמת סכנה קיומית, אלא תרגום ופירוש לא נכון של המצאיות ו/או התחושות.
לדוגמה – כאשר אנו נמצאים ביער ורואים אריה, עולה תחושה חזקה של פחד, כיוון שאריה עלול לטרוף אותנו. מייד עולה אינסטינקט ראשוני של הישרדות – הילחם או תברח שבמקרה הזה מתבטא בפחד עמוק מסכנה הכרוכה במוות כואב.

לעומת זאת פחד גבהים הוא חדרה/ פוביה גבהים או בשם הלועזי – אקרופוביה (Acrophobia), הינה פחד עמוק ולאו דווקא רציונאלי משהייה בגובה שגורמת למי שסובל ממנה לחוות תחושות קשות של פחד ואימה, כאשר הם נמצאים במקום גבוה (ליד החלון בקומה גבוהה, מרפסת וכד'). ברוב המקרים פחד זה לא ראציונלי ואין סכנה ממשית מידית.

כלומר, המוח מפרש באופן שגוי את הסימפטומים הפיזיים והפנימיים, כאיום קיצוני עד כדי סכנת חיים.
במילים אחרות, אנו חווים "שיבוש" של מנגנון הפחד.

המוח שלנו מתקשה להבדיל בין סכנה ממשית אמיתית לבין סכנה רגשית (או אפילו דמיונית). המוח מפרש באופן שגוי את הסימפטומים הפיזיים והפנימיים כאיום קיצוני שמרגיש כמו סכנת חיים.

חרדה הינה תגובה אוטומטית הישרדותית של המוח המשפיעה על הגוף, הרגשות והמחשבות.
כמי שמתייחסת לאדם כאל מערכת הוליסטית המורכבת מתודעה – גוף – נשמה, חשוב לי להזכיר את החלק המשמעותי ביותר שנחסם אצל אנשים החווים חרדה – הנשמה (עצמי, חלק רוחני שבנו).
כאשר המוח לוקח פיקוד במצב הישרדות ומשפיע על הרגשות, המחשבות ועל הגוף – לא נשאר לנשמה מקום כדי להשפיע על האדם.
לדוגמה: אצל אנשים יצירתיים תהיה ירידה ביכולת ליצור, להמציא.
אצל רוב אנשים החווים חרדה נצפה קושי להרפות, לשמוח, להנות, לנשום לרווחה לקחת זמן ועוד.
במילים אחרות: "שיבוש" במנגנון הפחד גורם למתח תמידי ולמצב הישרדות.
הוא מוביל לתגובות אוטומטיות שיכולות להיות "הילחם" או "ברח" ולכן חוסם כל אפשרות לחיבור העצמי (הנשמה). במצב זה הרצונות והצרכים האישיים כמו השמחה, השקט הפנימי והבחירה חופשית לא באים לידי ביטוי, כי במצב הישרדות אין בחירה חופשית.
הפעילות היא מתוך תגובה בסיסית שמטרתה לגרום להישרדות בלבד.

השפעת החברה התחרותית

אחת הסיבות לחרדות היא שאנחנו חיים בחברה תחרותית, הישגית. אנו רואים את הישגיהם של המכרים והחברים שלנו, עורכים השוואות והתוצאה היא מרדף בלתי פוסק אחר דבר מה.
המרדף אחרי הדברים החומריים, ההצלחה החברתית ואחר "החיים הטובים".
דבר זה יוצר לחץ רב.
התחרותיות, ההשוואה והמרדף יעלו אצל כל אחד מאיתנו תגובות שונות. בקרב אדם אחד מתוך שישה אנשים, תתפתח החרדה.
כאשר המערכת הפיזיולוגית שלנו נמצאת במצב של לחץ לאורך זמן, מופעלים מנגנונים שמתחילים לבצע פעולות סרק והתוצאה היא – היווצרות של תגובות שגויות.

תגובת הגוף שלנו לחרדה

החרדה מכניסה את הגוף למצב כוננות: המוח מפריש אדרנלין וכימיקלים ממריצים ומערכות נוספות נכנסות למצב "טורבו" (טורים גבוהים).
תהליך דומה קורה גם בביצוע פעילות ספורטיבית.
לגוף נדרשת אנרגיה רבה כדי לפעול במצב זה.
המוח "גוזל" אנרגיה מהלב על מנת לייצר את הוראות ההפעלה, לייצור הכימיקלים הנדרשים לפעילות הגוף וזו הסיבה העיקרית שיש להתייחס אל החרדה כאל תהליך טבעי.
הלכה למעשה, לאחר פעילות ספורטיבית מאומצת, כמו גם לאחר מצב חרדה, נדרשות כ-15 דקות עד שהמוח והגוף נרגעים וחוזרים לפעילות תקינה.
להבדיל מפעילות ספורטיבית מתוכננת, החרדה לרוב תופסת אותנו כשאנחנו לא מוכנים אליה. לכן, חשוב שנבין מהי חרדה ומהו התקף חרדה (או התקף פאניקה) ונלמד את הטכניקות להתמודדות איתם. מומלץ ליישם את הטכניקות באופן טבעי ככל האפשר, עד שנגיע למצב בו השליטה תחזור לידינו.
אם בשלב זה עולות אצלך שאלות כגון:
– כיצד אוכל לשלוט בקצב הלב הולך וגובר?
– כיצד אוכל להפסיק להזיע ללא סיבה הגיונית הנראית לעין?
– כיצד להגיע למצב של חיים רגועים , שלווים ומהנים?
זו הזמן שלך ליצור קשר ולשיחה אישית איתי (כל הפרטים בקישור כאן)

מהו התקף חרדה (התקף פאניקה)?

בניגוד לחרדה, התקף חרדה (התקף פאניקה) הינו אירוע בודד של פחד חזק מאוד שמעלה אימה. באירוע זה משולבים בו תהליכים מנטליים/ קוגניטיביים יחד עם תחושות פיזיות.
בשפה מקצועית להתקף חרדה קוראים התקף פאניקה.
התקף פאניקה הוא אירוע של תחושת מצוקה, פחד או אימה חזקים ואשר נמשכים עד רבע שעה.
בזמן זה מופיעות תחושות פיזיות שלא ניתן להתעלם מהן כגון: דפיקות לב, פחד גדול, בחילות, קוצר נשימה, סחרחורות או אי יציבות, רגישות גבוהה לרעש ולצלילים, תחושת קור או חום קיצוניים או גלי חום.
תופעות נוספות יהיו: הזעת יתר, רעד, תחושה של קוצר נשימה או מחנק, כאבים בחזה, מצוקת בטן, תחושה של ניתוק, תחושת עקצוץ, צמרמורות, פחד מאובדן שליטה. המחשבות יתחילו להופיע והן יהיו קשורות למה שעומד לקרות.לא פעם השיח הפנימי יהיה בסגנון: "משהו נורא עומד לקרות לי (או בכלל)" וגם "אני הולך להשתגע" ודומיהם.

הסימפטומים יופיעו אצל כל אחד ואחת בצורה שונה ועם "חברים נוספים".
לכן, אם מופיעים אצלך לפחות 4 מהסימפטומים מהרשימה, ייתכן ויש לך הפרעה חרדה וזה הזמן לפנות לטיפול.

התקף חרדה/פאניקה יכולה להופיע אצל כל אחד, ללא התראה מוקדמת , ללא קשר לגנטיקה.
הוא יכול להופיע גם אצל אנשים שאכן סובלים מחרדה כלשהי וגם במצבים של הפרעות מצב רוח אחרות.

מה הבדל בין חרדה להתקף חרדה/פאניקה?

ההבדלים בין חרדה ובין התקף חרדה/פאניקה הוא שחרדה זה מצב מתמשך והתקף חרדה/ פאניקה זה אירוע שנמשך זמן קצר יחסית ובעוצמה גבוה מאוד, והוא לרוב קשור לפחד לאבד שליטה.

רוב, אנשים שחוו התקף חרדה מתחילים להימנע מביצוע פעולות רבות. למשל: נמנעים לצאת למקומות בהם בפעם הראשונה חוו חרדה, נמנעים לצאת למקומות ציבוריים, לפגוש אנשים. הם יכולים להיות מודאגים: לגבי הילדים, לעתיד, לבריאות, לקהילה, למצב המדינה ובעצם לכל דבר שיכול להשתבש בדרך.
דאגות אלה מלוות במחשבות שליליות והן גורמות לתחושה רעה, לתחושה של סכנה מתמדת או שמשהו רע הולך לקרות. לכל אלה מתלווה פחד גדול מכך שההתקף יחזור.

במילים פשוטות, חרדה – זו דאגה תמידית, תחושה שיקרה משהו רע. דאגות לגבי דברים הקשורים בעיקר לעתיד. מצב זה יכול להיות מתיש מאד ולהגביר את אי הוודאות מפני מה שעומד לבוא (לכן החרדה "מזינה את עצמה" וחשוב לפרק את המעגל ולהחזיר אלינו את השליטה).

מתי כדאי לגשת לטיפול בחרדה?

החרדה היא תגובה נורמלית של המערכת שלנו לגירויים שונים. עם זאת, כאשר היא מתחילה לנהל אותנו וכשהיא מפריעה לחיי היום יום שלנו ומונעת מאיתנו לבצע פעולות שונות, אז יש לנו צורך לטפל בה.
החשש מהחרדה והשינוי באורח החיים הוא זה שדורש תשומת לב. אם אנו מונעים מהמחשבה על התקפים נוספים ופחד מחזרה שלהם. אם הדבר משפיע על הפעולות, ההחלטות וההתנהגויות שלנו, חשוב שנטפל בכך.
ישנן גישות ושיטות שונות לטיפול. אני מתמחה בטיפול בחרדות המשלב בין טיפול התנהגותי קוגניטיבי וידע משיטת הניאו-הומנולוגיה. לבדיקה אם שיטה זו מתאימה לך, כל שעליך לעשות הוא ליצור קשר.

כיצד לטפל בחרדה?

ישנן מספר דרכים לטפל בחרדה:
דרך אחת היא להסתמך על תרופות.
הדרך השנייה היא טיפול טבעי.
הטיפול הטבעי מבוסס על שיחות, C.B.T, T.F.T, דמיון מודרך, שינוי תזונתי, טיפול אנרגטי, צמחי מרפא ועוד.

המטרה היא לבחור את השיטה הנכונה עבורך.

[divider type="help-left"]

איך טיפול התנהגותי קוגניטיבי בחרדה זה יכולה לעזור לך:

טיפול CBT בחרדות הוכח כמסייע לטיפול בחרדות ושיטה זו נחקרה מדעית.
היתרון של שיטת C.B.T הוא הכלים והטכניקות שבה, כשכולם מבוססי מחקר לניהול והפחתת חרדות.
המחקרים השונים מצביעים על כך שלא ניתן להעלים את החרדה לחלוטין, אך ניתן להפחית אותה וללמוד לנהל אותה.

בטיפולים בקליניקה אני משתמשת במספר טכניקות יעילות מתוך הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי לטיפול בחרדה ובינהם:

1. הבנת החרדה

ההבדלים בין אדם חרדתי לאדם ללא חרדות הם: הנחות היסוד, דרכי הסכמות האישיות ובסיס האמונות. ברגע שאלו ברורים, ניתן להחליפם בדרכי חשיבה יעילים ומועילים.
לדוגמה: ברגע שעלה אצלי מחשבה אוטומטית של "אני לא מוצלחת", סביר להניח שארגיש חסרת ביטחון, חסרת חשק לעשות דברים מסוימים. אני לא אלמד למבחן, לא אשקיע מאמצים ובסופו של דבר אכשל.
הקשר בין אמונת הבסיס לבין המחשבות האוטומטיות הוא זה שיוצר לאורך שנים את החוקים, הכללים ואת האסטרטגיות להתמודדות. מכאן גם נוצרות מחשבות לא יעילות שקופצות בראש ויוצרות את התחושות והרגשות שיובילו אותי למחזר את החרדה.
הבנת החרדה והאמונות הבסיסיות תאפשר לי לשנות את ההתנהלות שלי. להבין מה מניע את המחשבות, הרגשות ומה מוביל לתגובות הפיזיות ולפעול לשינוי.

2. לימוד דרכי חשיבה חלופות

המוח שלנו גמיש. הוא פתוח לשינויים כל הזמן.
במחקר של ד"ר סנדרין ת'ורה (מדענית מוח בקינגס קולג', לונדון) היא הוכיחה שהתחדשות תאי עצב במוח קשורה, בין היתר להרגלי החשיבה וההתנהגות שלנו.
רובינו מקובעים בהרגלי חשיבה קבועים. במצבים בהם הרגלי חשיבה לא משרתים אותנו, כמו במצבים של חרדה כזו או אחרית, בתהליך טיפול ההתנהגותי-קוגניטיב, אנו משתמשים בהתניה ולמידת דרכי חשיבה והתנהלות יעילים. אלה יוצרים ומחזקים דפוסי התנהגות וחשיבה חדשים, ומחלישים את הדפוסים הלא רצויים.
המטופלים בשיטה זו לומדים כיצד להתנהג ולחשוב כשהם נתקלים במצבים של קושי תפקודי.

למידה זו מאפשרת לשנות את התגובות במקומות בהם היה קושי לפני תחילת הטיפול. התוצאה היא שינוי חיובי בדרך החשיבה, בפרשנות ובתחושה האישית.

3. טכניקות הרפיה

אחת הטכניקות הראשונות להפחתת חרדה היא טכניקת הרפיה במהלכה נעשה שימוש בכלים של דמיון מודרך והסדרת נשימה.
זהו כלי עוצמתי אשר מאפשר לבצע הרגעה עצמית במצבים של הצפה רגשית. חשוב מאד ללמוד להשתמש בכלים אלו.
מצב חרדה דורש שימוש באנרגיה רבה. הגוף נכנס למתח וללחץ על מנת להצליח לספק את האנרגיה, מה שמוביל להתשה של הגוף.
רבים מבין האנשים אשר חווים חרדות בוחרים שלא לפנות לטיפול כיוון שהדבר מצריך מאמץ, כוח והתמודדות. במקום זאת הם בוחרים להימנע ממצבי החרדה השונים.
הבעיה היא שהדבר אינו מעלים את החרדה.
לרוב האנשים יש חרדות כאלה ואחרות. מה שיקבע אם התפקוד הוא בריא או לא הוא דרך ההתמודדות איתה.
אחת הדרכים היעילות שניתן ליישם באופן עצמאי היא הרפיה ושימוש בדמיון מודרך.
הדבר דומה לרכב אשר נוסע ללא הפסקה במשך זמן רב. המנוע מתחמם ואם לא תתבצע עצירה. הסיכוי שמשהו ברכב יצא מאיזון או יתקלקל גובר.
כך מגיב גם הגוף שלנו.
המערכת העצבית לא בנויה להיות במתח לאורך זמן וזו אחת הסיבות לכך שכדאי להשתמש בטכניקות הרפיה ודמיון מודרך, כפי שניתן להוריד כאן.

להפוך את האיום למוטיבציה

מחקרים רבים מצאו כי כאשר אנשים מוצאים אירוע מלחיץ בתור מאתגר, הם יוצאים עם כוחות חדשים של מוטיבציה להתמודדות. זה הזמן עבורם להתחיל לייצר מודעות לזוויות חדשות חיוביות וריאליות במצבים שונים בחיים.
המודעות לחוויית החרדה והרצון להתגבר עליהה (ולא להלחם בה) מהווים גורם חשוב המקל על ההתמודדות ועל הורדת רמת החרדה. המודעות עוזרת להשגת המטרות שאנו מציבים לעצמנו.

חשוב לשים לב – האנשים שהצליחו בכך אמרו לעצמם תוך כדי החרדה: "אני רוצה ללמוד להתמודד עם החרדה שלי, לקחת את האנרגיה שאני משקיע בה ולהשתמש בה לצורך קידום אישי, שיפור ביצועים, שיפור דרכי החשיבה, ההתנהלות וכד'". וזה מה שאפשר להם להצליח בכך.
אם גם אתם רוצים להוריד את רמת החרדה ולהרגיש שלמים עם עצמכם, המשימה הראשונה שלכם היא להפסיק להתכחש אליה.
היא לא תעלם מעצמה ולכן עליכם לקחת אחריות ולעשות פעולות שיעזרו לכם לחיות חיים מלאים יותר.

מה תוכלו לעשות עכשיו

אפשרות אחת היא לקבוע שיחה ולבדוק אם הטיפול מתאים עבורך.

ניתן ליצור איתי קשר מייל, דרך ווטסאפ או בטלפון. לחילופין ניתן להשאיר פרטים דרך האתר (בקישור הזה) .

אם עוד לא התבשלת לכך והיית רוצה לקבל עוד מידע וכלים הנוגעים לחרדות, הנה מה שניתן לעשות:
1. להירשם לקבלת ניוזלטר בנושא חרדות. בתקופה הקרובה אכתוב רבות בנושא והדרך הפשוטה ביותר לקבל את כל המידע למייל היא דרך השארת פרטים בלחיצה כאן.

2. להוריד את ערכת SOS להורדת מתח, לחץ וחרדות וליהנות כבר משינוי, בלי לצאת מהבית. זוהי ערכת אונליין לשחרור החרדה באופן טבעי והיא תישלח אלייך למייל ללא כל עלות לאחר מילוי פרטייך בלחיצה כאן.

3. להצטרף אלי ולעוד אנשים מדהימים לסדנת המקפצה. הסדנה אורכת 3 שעות והיא תיצור קפיצה חיובית בחייך. בסדנה יינתנו שלל כלים מעשיים, היא חווייתית ותיתן לך כלים רבים להפחתת תסכול, לחץ, מתח וחרדות. כל הפרטים בלחיצה כאן.

בפוסט הבא אסקור את סוגי החרדה בנפוצות ודרכי טיפול בכל אחד מהם.

זהו להיום,
אשמח לעזור גם לך

מירי

שתפו את הפוסט

Share on facebook
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on linkedin
Share on google
Share on twitter
Share on telegram
Share on email

כתיבת תגובה

רוצים לקבל עוד מאמרים לתיבת המייל שלכם?

הרשמו עכשיו וקבלו טיפים - מבטיחה לא לשלוח ספאם!

עוד מאמרים מהבלוג של מירי

אודות מירי

שמי מירי בלנק, מטפלת טיפול התנהגותי קוגנטיבי בשילוב ידע בשיטת ניאו-הומונולוגיה מזה 12 שנה, מרצה ומנחת סדנאות.
אל העולם הטיפולי הגעתי לאחר כשעברתי בעצמי משבר בעקבות פיטורין. בעבר, הייתי אשת היי-טק וכשהתפוצצה הבועה גם אני חוויתי תחושות של דאגה, חוסר אונים, תסכול ואפילו חרדות…[קראו עוד]

המוצרים שלי

מתנות

הרשמו לניוזלייטר

רוצים לקבל עוד תכנים מעניינים לתיבת הדוא"ל שלכם?, השאירו פרטים: